חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי" 2026 – מדריך מלא לעובדים ומעסיקים

עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" ב-28 בפברואר 2026 הוצאו עשרות אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשל הסגרת מרכזי עבודה ועד ליום 14לאפריל 2026, הוראות פיקוד העורף וסגירת מסגרות החינוך. קיימת אפשרות להארכת החוק עד ליום 14 במאי 2026.
מה המתווה החדש, מי זכאי לדמי אבטלה, מי חייב בתשלום ביטוח לאומי בתקופת חל"ת "שאגת הארי" ובאיזה סכום.

⚠️ שימו לב – החוק עבר בכנסת בתאריך 31/03/2026.

1. מה כולל מתווה חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי"?

• המתווה נשען על עקרונות שהופעלו בעבר – בחרבות ברזל (אוקטובר 2023) ובמבצע "עם כלביא" (יוני 2025). ההקלות המרכזיות שהוכרזו הן קיצור תקופת החל"ת המינימלית מ-30 יום ל-10 ימים רצופים בלבד.
• ביטול 5 ימי ההמתנה הרגילים – כלומר דמי האבטלה משולמים כבר מהיום הראשון לחל"ת.
• תקופת האכשרה קוצרה מ-12/18 חודשים ל- 6/18 חודשים בלבד. (עובדים עם מוגבלות נדרשים ל 3/18 ימי אכשרה, בן/בת זוג של משרת המילואים ששירת 90 יום לפחות ב- 12 החודשים ליום הקובע 28/2/26, פצוע/נפגע איבה מאז 7/10/23, בן/בת זוג של פצוע ומי שפונה מביתו עקב נזק לביתו מהתקפה. חיילים משוחררים, עד 3 חודשי שירות סדיר נחשבים כתקופת אכשרה במסגרת 6/18 חודשים.
• יולדת שיצאה לחל"ת "שאגת הארי" ולא עומדת בתנאי זכאות לדמי אבטלה (10/14 או 15/22 חודשים שקדמו ליום הלידה), תקופת חל"ת "שאגת הארי" תיחשב לה לעניין תקופת אכשרה, כך שתהיה זכאית לקבלת דמי אבטלה / חל"ת "שאגת הארי" בתנאים הרגילים.
• גובה דמי האבטלה עומד הינו עד 70% מהשכר, בכפוף לכללים של ביטוח לאומי בנושא אבטלה ולאישור המוסד לביטוח לאומי, והתחולה צפויה להיות רטרואקטיבית מ-28 בפברואר 2026.
• דיווח רטרו מתאריך 01/03/2026 ועד 14/04/2026, ייתכנו שינויים ככל ותתארך הלחימה.
• דיווח מרוכז של של המעסיקים ללשכת התעסוקה, לחץ כאן. מה שנדרש ממעסיק לגבי העובדים: שם פרטי, שם משפחה, מספר פלאפון (שדה חובה), תאריך יציאה לחל"ת "שאגת הארי" ותאריך חזרה מחל"ת "שאגת הארי", ככל ויש עוד תקופת חל"ת, יש לציינה, ניתן לציין בדיווח המרוכז לכל היותר שתי תקופות. דיווח מבוצע לכל חודש בנפרד, ככל ועובד עדיין בחל"ת בחודש אפריל 2026, רושמים בדיווח 31/03/2026, כך לפי הפורמט. דיווח מעסיק מרוכז מבוצע דרך אזור אישי ממשלתי.
• דיווח לחודש אפריל ייפתח בתחילת חודש מאי 2026.
• תשומת לב לרישום תאריכים בעת דיווח ללשכת התעסוקה וביטוח לאומי - ללשכת התעסוקה מדווחים על מועד יציאה לחל"ת בפועל, בביטוח לאומי מדווחים על היום האחרון שהעובד עבד בפועל, קרי, לביטוח לאומי מדווחים 28/02/2026 ולא 01/03/2026 (לשכת התעסוקה), בהנחה שיום 28/02/2026 העובד עבד בפועל (יום שבת).
• עובדים שניצלו את מכסת ימי האבטלה טרם חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי" ומבוטח מתחת לגיל 40, רשאי לתבוע מחדש אם השלים 6/18 חודשי אכשרה.
• עובדים מעל גיל 67, הדיווח מבוצע למוסד ביטוח לאומי בלבד, ללא לשכת התעסוקה.
• מענק מיוחד לעובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי", הינו עד 137 ש"ח ליום, נוכח העבודה שאינם זכאים בבסיס לאבטלה (נדרש 3/18 חודשים תקופת אכשרה, תושב ישראל, לא פחות מ- 10 ימי חל"ת). נזכיר כי, יציאה לחל"ת הינו ביוזמת העובד או המעסיק, אך מחייבת הסכמה של שניהם.
• עובדים שיצאו לחל"ת במבצע "עם כלביא", לא נדרשים להגיש תביעה לביטוח לאומי לעניין "שאגת הארי".
• דיווח עובדים באופן פרטני ללשכת התעסוקה, לחץ כאן.
• בעת חזרה לעבודה, יש לדווח ללשכת התעסוקה, אחרת יווצרו חובות מול המוסד לביטוח לאומי, שלא לצורך, לחץ כאן לחזרה מחל"ת "שאגת הארי".
• עובד שכיר ועצמאי, רשאי להגיש אישור רו"ח או יועץ מס על הכנסתו כעצמאי בתקופה הקובעת, לצורך חישוב דמי האבטלה.
• חוק עבודת נשים - תקופת חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי", הגנה לאחר חופשת לידה תקופת חל"ת שחלה בתום חופשת לידה לא תיכנס למניין 60 ימי ההגנה מפני פיטורים.
• תשלומים ראשונים לעובד - החוק מחייב שהתשלומים הראשונים ישולמו תוך 30 ימים מפרסום החוק.
• בעלי שליטה - נזכיר ששכר שהתקבל מבעל שליטה מחברה בבעלותו, אינו זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אין החרגה, כפי שהיו בלחימות קודמות.
• קרובים של בעל שליטה בחברה - אין הגבלה בחוק הביטוח לאומי, יחד עם זאת, המוסד לביטוח לאומי בודק ביתר שאת בקשות מסוג אלה, ייתכן כי תידרשו למלא טפסים נוספים מהמוסד לביטוח לאומי (טופס קרוב) ואולי אף להגיע לתשאול פיזית, העובד ו/או בעל השליטה, לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי, לכן, יש לשקול ולפעול במסגרת מכלול השיקולים.

הגבלות נוספות שיש לזכור

• דמי אבטלה חייבים במס הכנסה. נכון לעדכן את הסכום במערכת שכר של המעסיק לעניין תחשיב מס הכנסה, שלא יהיו הפרשים סוף שנה, מצד העובד. העובד נדרש להציג אישור קבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי, לטובת עדכון מערכת השכר של המעסיק.
• עובד שיצא לחל"ת מיוזמתו – אינו זכאי לדמי אבטלה, גם אם הסיבה מוצדקת, אלא אם קיים אישור מטעם המעסיק, חל"ת הינו דו-צדדי ומחייב אישור של שני הצדדים.
• בעלי שליטה בחברת מעטים בגין שכר שהופק מחברה בשליטתם, אינם זכאים לדמי אבטלה.
• אין הפרשה לפנסיה/קרן השתלמות מצד מעסיקים, על העובד לוודא סטטוס ביטוח מול חברת הביטוח או סוכן הביטוח שלו. מעסיק רשאי מיוזמתו להחליט להפריש על תקופה זו, לא חובה.
• תקופת חופשה ללא תשלום "הארת הארי" אינה נכללת בתקופת הותק של העובד, מכל המשתמע.
• חופשה ללא תשלום שאגת הארי - מחייב הסכמה של העובד והמעסיק - מצ"ב דוגמא של מכתב הוצאה לחופשה ללא תשלום. מופיע בסוף המאמר קובץ להורדה.
• נדרש לחכות להכנת משכורות מרץ 2026 לצורך דיווח חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שאגת הארי", במקביל לדיווח ללשכת התעסוקה, כפי שצוין במאמר הנ"ל.
  

2. דמי ביטוח לאומי בתקופת חל"ת "שאגת הארי" – הכלל הקבוע בחוק

סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו, אך ברגע שהעובד יוצא לחל"ת ואין שכר לתלוש – חובת התשלום מתחלקת לפי שלבים, ובשלב מסוים עוברת לעובד עצמו. זהו אחד הנושאים שמייצרים שאלות מהותיות מול העובדים.

הבסיס החוקי לחובת המעסיק בתקופת החל"ת מעוגן בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971.

שלב א' – חודשים 1 ו-2: חובה על המעסיק

בשני חודשים קלנדריים ראשונים (מלאים), חובת התשלום חלה על המעסיק בלבד.
העובד מבוטח בכל ענפי הביטוח לרבות ענף אבטלה – למעט פגיעה בעבודה ופשיטת רגל.

כמה משלם המעסיק? הנמוך מבין השניים:

• 8.17% משכר המינימום = 510 ₪ לחודש (נכון ל-2026)
• 8.17% מהשכר בפועל שקיבל העובד בחודש שקדם ליציאה לחל"ת

💡 דוגמה: עובד ששכרו 15,000 ₪ יצא לחל"ת – המעסיק ישלם 510 ₪ בלבד (לפי שכר מינימום), ולא 8.17% מ-15,000 ₪.

האם המעסיק יכול לגבות מהעובד? כן – רשאי לדרוש מהעובד את הסכום, אך אינו חייב. בפרקטיקה, בתקופות חירום לאומיות, לא נהוג לגלגל את העלות על העובד, תלוי בהחלטת מעסיק.

שלב ב' – מחודש 3 ואילך: חובה על העובד

עובד מהחודש השלישי ואילך, ממשיך חל"ת מעבר לשני חודשים קלנדריים מלאים? האחריות עוברת לעובד עצמו. הוא נדרש לשלם ישירות לביטוח הלאומי, כדלקמן:

• עובד ללא הכנסה: 266 ₪ לחודש (143 ₪ ביטוח לאומי + 123 ₪ ביטוח בריאות) – נכון ל-2026 עובד שיש לו הכנסה אחרת: ישלם לפי שיעורי "מבוטח שיש לו הכנסות שלא מעבודה" תשלום זה נעשה ישירות לביטוח הלאומי, אינו מופיע בתלוש שכר.
  

שלב ג' – עובד המקבל דמי אבטלה:

כשהעובד זכאי לדמי אבטלה ומקבל אותם – אין צורך בשום פעולה. הביטוח הלאומי מנכה את דמי הביטוח אוטומטית מדמי האבטלה.

חשוב לדעת: בחודשיים הראשונים, המעסיק עדיין חייב בתשלום 510 ₪ – גם אם העובד כבר מקבל אבטלה ומנוכים ממנה דמי ביטוח. לא מדובר בכפל גביה, אלא בשתי חובות נפרדות הנגזרות מהחוק.

נזכיר כי, הליך דיווח של עובד מתחיל בלשכת התעסוקה.
יודגש כי, במצב שגרה, המועד הקובע לקבלת דמי אבטלה הינו מועד רישום ללשכת התעסוקה, אך נוסח החוק קובע כי ניתן לבצע רישום רטרואקטיבי למועד תחילת מצב שגרת חירום.

לאחר רישום באתר לשכת התעסוקה, יש להגיש תביעה לדמי אבטלה (רצוי דרך אזור אישי ממשלתי).

כלל טכני קריטי – "חודש קלנדרי מלא"

חובת התשלום בשיעורי החל"ת חלה רק על חודש קלנדרי מלא (מה-1 בחודש עד סוף החודש) שבו העובד לא עבד כלל. אם עבד ולו יום אחד בחודש – דמי הביטוח יחושבו לפי השכר בפועל.

💡 דוגמה: חל"ת שמתחיל ב-15 במרץ – מרץ אינו "חודש קלנדרי מלא". ספירת שני החודשים תתחיל מ-1 באפריל. כלומר: חובת המעסיק תחל מאפריל ומאי, ומיוני העובד ישלם בעצמו.

3. סיכום לוח תשלומים – על מי החובה ומתי

• חודשים 1–2 (קלנדריים מלאים): המעסיק חייב בתשלום 510 ₪ לחודש לביטוח הלאומי. זוהי חובה חוקית לפי תקנה 6. הוא רשאי לגבות את הסכום מהעובד, אך אינו חייב.
• מחודש 3 ואילך – ללא הכנסה: העובד משלם ישירות לביטוח הלאומי 266 ₪ לחודש. אין תלוש שכר בתקופה זו.
• עובד המקבל דמי אבטלה: הביטוח הלאומי מנכה את דמי הביטוח אוטומטית. אין צורך בפעולה נוספת. בחודשיים הראשונים, המעסיק עדיין משלם את 510 ₪ בנוסף.
• עובד שאינו זכאי לאבטלה ואין לו הכנסה (מחודש 3): ישלם 266 ₪ לחודש ישירות לביטוח לאומי. בחודשיים הראשונים – פטור מתשלום עצמי.
  
  

4. השוואה היסטורית: "חרבות ברזל", "עם כלביא" בהשוואה ל- "שאגת הארי"

בשלוש מערכות הלחימה האחרונות ניתן לזהות קו רציף ומתגבש. חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי לא השתנתה מהותית באף אחת מהן – 510 ₪ על המעסיק ב-2 החודשים הראשונים, 266 ₪ על העובד מהחודש השלישי, וניכוי אוטומטי ממקבלי אבטלה. מה שהשתנה בכל מתווה הוא שיותר עובדים זכו לדמי אבטלה מוקדם יותר.

• חרבות ברזל (אוקטובר 2023): הוראת שעה קיצרה את תנאי הזכאות. המוסד לביטוח לאומי הבהיר שהתחולה היא רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר 2023.
  ניתן מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שאינם זכאים לדמי אבטלה. המתווה עבר חקיקה ויושם בפועל.
• מבצע "עם כלביא" (יוני 2025): קיצור תקופת החל"ת המינימלית 14 ימים, ביטול ימי ההמתנה, וקיצור האכשרה ל-6/18. המתווה עבר חקיקה ויושם. הביטוח הלאומי דרש דיווח על שתי תקופות חל"ת נפרדות כאשר הייתה הפסקה ביניהן – פרט טכני שמעסיקים רבים פספסו.
• מבצע "שאגת הארי" (מרץ 2026): עקרונות זהים למתווה "עם כלביא" – לגבי מניין הימים, 10 ימים, ביטול המתנה, אכשרה 6/18. תחולה רטרואקטיבית מ-28 בפברואר 2026. החוק עבר בכנסת בתאריך 31/03/2026.

💡 תובנה מרכזית: בכל שלוש המערכות, ברגע שהעובד זכה לדמי אבטלה – הביטוח הלאומי נשא בדמי הביטוח מתוך הניכוי מהאבטלה, והעלות בפועל על המעסיק ועל העובד הייתה מינימלית. ההבדל בין מתווה יעיל ונכון, הינו בעיקר הליך מהיר של חקיקה לגבי הסדרת זכויות העובדים, נגזרת מכך, השלכה על המעסיקים באופן ישיר.

5. מה חשוב לעשות – רשימת פעולות מעשיות

למעסיקים

• לשלם לביטוח הלאומי 510 ₪ עבור כל עובד בחל"ת – בחודשים הקלנדריים 1 ו-2 בלבד.
• לדווח על תקופת החל"ת ב קובץ 100 בצורה מדויקת ובמועד.
• למסור לעובד מכתב חל"ת הכולל שם, תעודת זהות ותאריכי התחלה וסיום.
• לא להחזיר עובד לעבודה ולו יום אחד מבלי לבחון את ההשפעה על הזכאות לאבטלה.
• לא לנכות ימי חופשה לפני ימי החל"ת ללא הסכמת העובד.
• לוודא שהתשלום לביטוח הלאומי מועבר עד ה-15 בכל חודש – איחור עלול לגרור קנסות.
• דיווח מרוכז של של המעסיקים ללשכת התעסוקה, לחץ כאן. מה שנדרש ממעסיק לגבי העובדים: שם פרטי, שם משפחה, מספר פלאפון (שדה חובה), תאריך יציאה לחל"ת "שאגת הארי" ותאריך חזרה מחל"ת "שאגת הארי", ככל ויש עוד תקופת חל"ת, יש לציינה, ניתן לציין בדיווח המרוכז לכל היותר שתי תקופות. דיווח מבוצע לכל חודש בנפרד, ככל ועובד עדיין בחל"ת בחודש אפריל 2026, רושמים בדיווח 31/03/2026, כך לפי הפורמט. דיווח מעסיק מרוכז מבוצע דרך אזור אישי ממשלתי.
• דיווח לחודש אפריל ייפתח בתחילת חודש מאי 2026.

לעובדים

• לא לצאת לחל"ת ביוזמה עצמית – הזכות לאבטלה נשללת לחלוטין.
• להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לדמי אבטלה מיד עם היציאה לחל"ת.
• לוודא שהמעסיק שידר קובץ 100 לביטוח הלאומי.
• מקבל דמי אבטלה? הביטוח הלאומי מנכה אוטומטית – אין צורך לשלם בנפרד.
• לא מקבל דמי אבטלה וחל"ת מעל חודשיים? לשלם 266 ₪ לחודש ישירות לביטוח הלאומי מהחודש השלישי.
• לוודא כי הביטוח הלאומי מעדכן את הזכויות הביטוחיות (ניתן לבדוק באזור האישי באתר הביטוח הלאומי).
• בשלב זה, אין התייחסות לנושא פנסיה וזכויות סוציאליות, היות ומדובר בתקופה קצרה יחסית של חופשה ללא תשלום - שאגת הארי.
• דיווח עובדים באופן פרטני ללשכת התעסוקה, לחץ כאן.
• בעת חזרה לעבודה, יש לדווח ללשכת התעסוקה, אחרת יווצרו חובות מול המוסד לביטוח לאומי, שלא לצורך, לחץ כאן לחזרה מחל"ת "שאגת הארי".

שאלות נפוצות

• האם המעסיק חייב לשלם ביטוח לאומי אם העובד כבר מקבל דמי אבטלה?

כן. בחודשיים הראשונים – המעסיק חייב בתשלום 510 ₪ בנוסף לניכוי שהביטוח הלאומי מנכה מהאבטלה. אלו שתי חובות נפרדות הנגזרות מהחוק.

• האם המעסיק יכול לדרוש מהעובד את ה-510 ₪?

כן, הוא רשאי לכך על פי החוק – אך אינו חייב.
בתקופות חירום לאומיות הנוהג המקובל הוא שהמעסיק נושא בסכום.

• מה קורה אם חל"ת "שאגת הארי" מתחיל באמצע חודש?

חודש שבו עבד העובד ולו יום אחד אינו נחשב "חודש קלנדרי מלא". ספירת שני החודשים תתחיל מה-1 בחודש שלאחריו.

• האם המתווה חל גם על עובדים שחזרו לעבודה לפני 10 ימים?

לא. עובדים שנעדרו פחות מ- 10 ימים ברצף – אינם זכאים לדמי אבטלה במסגרת המתווה. זו אחת הביקורות המרכזיות על המתווה.

• מהי התקופה הקובעת המזכה בדמי אבטלה במסגרת מתווה חל"ת "שאגת הארי"?

התקופה הקובעת נקבעה בתזכיר החוק מיום 28 בפברואר 2026 ועד 14 באפריל 2026 (אפשרות להארכה עד 14 במאי 2026). עובד שהוצא לחל"ת ביוזמת מעסיקו בתקופה זו, ועומד ביתר תנאי הזכאות, יהיה זכאי לדמי אבטלה.
תביעה לדמי אבטלה ניתן להגיש עד 12 חודשים ממועד הזכאות, וזאת בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.

• האם בעל שליטה בחברה וקרוביו זכאים לדמי אבטלה במסגרת מתווה "שאגת הארי"?

לעניין זה יש להבחין בין שתי קבוצות נפרדות:

בעל שליטה בחברה: שכר שהתקבל מחברה בבעלות בעל השליטה אינו מזכה בדמי אבטלה מהמוסד לביטוח הלאומי. זאת בדומה למתווים קודמים שבהם לא ניתנו החרגות לאוכלוסייה זו – לכן, בעל שליטה אינו זכאי לדמי אבטלה בגין שכרו מהחברה שבשליטתו.

קרובי משפחה של בעל שליטה: החוק אינו שולל את זכאותם לדמי אבטלה.
יחד עם זאת, המוסד לביטוח הלאומי בוחן בקשות מסוג זה ביתר קפדנות ועשוי לדרוש מילוי טפסים נוספים – ובכלל זה "טופס קרוב" – וכן להזמין את העובד ו/או את בעל השליטה לתשאול פיזי בסניף, הכל לפי שיקול דעת המוסד לביטוח לאומי
לפיכך, מומלץ לשקול את ההגשה במסגרת מכלול הנסיבות ולפעול בייעוץ פרטני, לפני הגשת כל תביעה.

• מהו תוקף הוראת השעה ועד מתי ניתן להגיש תביעות?

הוראת השעה הכלולה בתזכיר תעמוד בתוקפה מיום פרסום החוק ועד 31 במרץ 2027. עובדים שנפגעו בתקופה הקובעת (28.2.2026 – 15.4.2026) רשאים להגיש תביעה לדמי אבטלה עד 12 חודשים מה-1 בפברואר 2026. תביעה למענק מיוחד לבני 67 ומעלה תוגש עד 12 חודשים ממועד פרסום החוק. על פי תזכיר החוק, התשלומים הראשונים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד פרסומו.

• האם עובד שפוטר במהלך התקופה הקובעת זכאי לאותן הטבות כמו עובד בחל"ת "שאגת הארי"?

כן. תזכיר החוק מגדיר "הפסקת העסקה" באופן רחב הכולל הן פיטורים והן הוצאה לחל"ת "שאגת הארי" ביוזמת המעסיק. לפיכך, עובד שפוטר בתקופה הקובעת זכאי לאותן הקלות: תקופת אכשרה מקוצרת של 6 חודשים, ביטול 5 ימי ההמתנה, ואי-קיזוז ימי חופשה צבורים. ההבדל המעשי: עובד שפוטר זכאי גם לפיצויי פיטורים, ואילו עובד בחל"ת – לאו.

• האם עובד שניצל בעבר את מלוא מכסת ימי האבטלה זכאי לתבוע שוב?

כן, בתנאים מסוימים. מבוטח מתחת לגיל 40 אשר מיצה את מלוא מכסת ימי האבטלה העומדת לרשותו לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יוכל להגיש תביעה חדשה ובלבד שהשלים תקופת אכשרה של 6 חודשים לפחות. מדובר בהקלה חריגה הסוטה מהדין הרגיל, המיועדת להתמודד עם פגיעה חוזרת באותו עובד בשל נסיבות המלחמה.

• האם תקופת שירות צבאי סדיר נספרת לצורך תקופת האכשרה?

כן, בהיקף מוגבל. חיילים משוחררים משירות סדיר יוכלו להביא בחשבון עד שלושה חודשי שירות צבאי לצורך השלמת תקופת האכשרה הנדרשת של שישה חודשים. לדוגמא: חייל שהשתחרר מהשירות הסדיר ועבד שלושה חודשים כשכיר לאחר שחרורו – יוכל לצרף שלושה חודשי שירות ולהגיע לסף האכשרה הנדרש.

• האם יש הקלה מיוחדת לעובדים עם מוגבלות?

כן. עבור מבוטח המוגדר כאדם עם מוגבלות העומד בתנאי החוק, תקופת האכשרה הנדרשת מקוצרת ל-3 חודשים בלבד, בשונה מהדרישה הכללית של 6 חודשים.
מדובר בהקלה משמעותית שנקבעה בדומה להסדר שנקבע בחוק הסיוע הכלכלי 2025 במסגרת מבצע "עם כלביא".

• מה הסדר הפיצוי לעובדים מעל גיל 67 שאינם זכאים לדמי אבטלה?

עובדים שמלאו להם 67 שנים אינם זכאים לדמי אבטלה מכוח הדין הרגיל. לשם מתן מענה לאוכלוסייה זו, מוצע לתקן את חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף-2020.
תנאי הזכאות: תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי, וותק של שלושה חודשים רצופים לפחות כשכיר, ויציאה לחל"ת ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד לתקופה של 10 ימים לפחות. גובה המענק נקבע על 75% ממוצע שלושת תלושי השכר הגבוהים מתוך ששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, בתקרה של 137 ₪ ליום. הבקשה תוגש עד 12 חודשים מיום פרסום החוק.

• האם המעסיק חייב לשלם ביטוח לאומי גם אם העובד כבר מקבל דמי אבטלה?

כן. בחודשיים קלנדריים ראשונים של חל"ת "שאגת הארי", המעסיק חייב בתשלום 510 ₪ לחודש לביטוח הלאומי – בנוסף לניכוי שהביטוח הלאומי מנכה אוטומטית מדמי האבטלה. מדובר בשתי חובות נפרדות הנגזרות מהחוק, ואין בהן כפל גביה. חובה זו מעוגנת בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971.
נזכיר כי מספיק יום עבודה אחד, כדי להימנע מתשלום חודשי, מכיוון שיום שווה ערך לחודש מלא, בראי ביטוח לאומי, לעניין תשלום ביטוח לאומי.

• האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד החזר של תשלום הביטוח הלאומי בגין חל"ת "שאגת הארי"?

כן, המעסיק רשאי לדרוש מהעובד את הסכום של 510 ₪ לחודש על פי החוק, אך אינו חייב לעשות כן.
בפרקטיקה של תקופות חירום לאומיות, הנוהג המקובל הוא שהמעסיק נושא בסכום מבלי לגלגלו על העובד. בכל מקרה, מומלץ להסדיר סוגיה זו מראש בכתב בין הצדדים.

• מה קורה לתשלום הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי לחל"ת?

מהחודש השלישי של חל"ת "שאגת הארי" עוברת חובת התשלום מהמעסיק לעובד עצמו. עובד ללא הכנסה ישלם ישירות לביטוח הלאומי 266 ₪ לחודש (143 ₪ ביטוח לאומי ו-123 ₪ ביטוח בריאות), נכון ל-2026. עובד המקבל דמי אבטלה פטור מתשלום עצמי – הביטוח הלאומי מנכה אוטומטית. חשוב לזכור כי חובה זו חלה רק על חודש קלנדרי מלא (מה-1 וכלה בסוף החודש).

• מה דין הפרשות הפנסיה וקרן ההשתלמות בתקופת חל"ת "שאגת הארי"?

תקופת חל"ת "שאגת הארי" אינה מחייבת את המעסיק בהפרשות לפנסיה, קרן השתלמות או כל רכיב סוציאלי אחר.
המעסיק רשאי להחליט מיוזמתו להמשיך ולהפריש, אך אין לכך חובה חוקית.
מומלץ לעובד לפנות בתחילת תקופת חל"ת "שאגת הארי" לחברת הביטוח או לסוכן הפנסיוני ,שלו על מנת לברר את סטטוס כיסוי ביטוחי ולהעריך את הצורך בהמשך תשלומים עצמאיים לשמירת רצף ביטוחי.

• כיצד מתייחס המתווה לימי חופשה צבורים של העובד?

בשונה מהדין הרגיל, לפיו מקוזזים ימי חופשה צבורים מדמי האבטלה לפני תשלומם, קובע תזכיר החוק כי בתקופה הקובעת לא יחול קיזוז כאמור.
המשמעות המעשית: העובד יהיה זכאי לדמי אבטלה החל מהיום הראשון לחל"ת "שאגת הארי", ללא תלות ביתרת ימי החופשה הצבורה לזכותו אצל המעסיק.

• האם עובד שכיר בעל הכנסות מעצמאות זכאי לדמי אבטלה וכיצד מחושב הניכוי?

עובד שכיר המנהל במקביל פעילות כעצמאי עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה, אך הכנסתו מהפעילות העצמאית תנוכה מסכום דמי האבטלה. בדין הרגיל, הניכוי מחושב על פי ממוצע ההכנסה השנתית לחלק ל-12, מה שעלול להיות מחמיר בתקופות שבהן פעילות העצמאי ירדה.
בתקופה הקובעת, רשאי העובד להגיש אישור רואה חשבון או יועץ מס המעיד על הכנסתו בפועל מעצמאות בתקופה הקובעת בלבד – נתון שבנסיבות ירידה בפעילות עשוי להגדיל משמעותית את דמי האבטלה המשולמים בפועל.

• מהן ההשלכות על עובדת שחזרה מחופשת לידה לתקופת חל"ת "שאגת הארי"?

תזכיר החוק כולל תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, הקובע כי תקופת חל"ת שחלה בתום חופשת הלידה וההורות לא תבוא במניין 60 ימי ההגנה מפני פיטורים הקבועים בסעיף 9(ג)(1א) לחוק.
המשמעות: עובדת שיצאה לחל"ת "שאגת הארי" עם תום חופשת הלידה תהנה מהגנה מלאה, וספירת 60 הימים תחל רק לאחר סיום תקופת חל"ת "שאגת הארי" וחזרתה לעבודה בפועל.

• האם תקופת החל"ת נספרת בוותק העובד לעניין פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות?

לא. תקופת חל"ת "שאגת הארי" אינה נחשבת כתקופת עבודה לעניין צבירת ותק, ולכן אינה נספרת בחישוב פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ימי חופשה או כל זכות הנגזרת מהוותק.
כמו כן, אין חובה על המעסיק להפריש בתקופה זו לפנסיה או קרן השתלמות אלא אם בחר לעשות כן מיוזמתו.
מומלץ לעובד לבדוק את סטטוס הביטוח הפנסיוני שלו בתחילת תקופת חל"ת "שאגת הארי".

• מה הדין כאשר מעסיק לא שידר קובץ 100 לביטוח הלאומי, והאם זה פוגע בזכות העובד לאבטלה?

אי-שידור קובץ 100 על ידי המעסיק הוא המכשול הפרקטי השכיח ביותר בהגשת תביעות לדמי אבטלה.
ביטוח לאומי מאשר זכאות לדמי אבטלה על בסיס הנתונים המתקבלים ממערכת השכר של המעסיק בלבד, ולכן ללא שידור תקין לא ניתן לאשר את התביעה.
חשוב להדגיש כי האחריות לשידור חלה על המעסיק, ואי-ביצועה עלולה לחשוף אותו לתביעות מצד העובד.
על העובד לוודא כי המעסיק שידר את הקובץ, ובמקרה של מחדל – לפנות בכתב למעסיק ובמקביל לסניף הביטוח הלאומי הקרוב.

• האם עובדת שילדה בתקופת חל"ת "שאגת הארי" זכאית לדמי לידה?

כן, ייתכן שכן – גם אם לא עמדה בתנאי הרגיל לדמי לידה. סעיף 49ב לחוק הביטוח הלאומי, כפי שתוקן במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026, קובע הסדר מיוחד למבוטחת שמתקיימים לגביה שלושה תנאים במצטבר:

תנאי 1 – מועד הלידה: הלידה חלה בתקופה שמ-28 בפברואר 2026 ועד תום התקופה הקובעת (14 באפריל 2026, או עד מועד ההארכה בצו שר האוצר).

תנאי 2 – זכאות לדמי אבטלה: המבוטחת הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת מכוח הוראות מתווה "שאגת הארי" – כלומר, הייתה בחל"ת מזכה בתקופה זו.

תנאי 3 – הפער נובע מהחל"ת: היא אינה זכאית לדמי לידה רק מפני שחודשי החל"ת לא נספרו בצבירת הביטוח הנדרשת לפי סעיף 50(א)(1) או (2) לחוק – אך אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי האבטלה לתקופה שקדמה לה, היא הייתה עומדת בסף הנדרש.

מדובר בהוראה שעלולה לחמוק מתחת לרדאר: עובדת שיצאה לחל"ת בפברואר–מרץ 2026 וילדה בסמוך לאותה תקופה עשויה להיות זכאית לדמי לידה שלא הייתה זכאית להם ללא ההוראה המיוחדת. מומלץ לבדוק זכאות אישית עם רואה חשבון לפני הגשת תביעה למוסד לביטוח הלאומי.

⚖️ הבהרה מקצועית: המידע במאמר זה הוא סקירה כללית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מקצועית לגבי מקרה ספציפי. לייעוץ מותאם לנסיבות הספציפיות שלכם – צרו קשר עם משרדנו.