מדריך פעולה "שאגת הארי" — מה לבדוק ? ומה לעשות בכל שלב ?

שלב א׳ — לפני הגשת התביעה

בדיקות מקדמיות

עמידה בהגדרת ״ניזוק״: בדקו שאין בפעילותכם רכיב שעלול להוציא אתכם מגדר הזכאות. אם יש ספק — פנו לייעוץ לפני שמגישים.

עמידה בסיסית באחוז הירידה הנדרש כתנאי בסיס להגשת תביעה: בידקו שאכן נגרם נזק מבחינת ירידה במחזורים בין מחזור הבסיס לתקופת הזכאות.

שינוי מבני בתקופת הבסיס: פתיחת סניף נוסף, קו ייצור חדש, או תחום פעילות נוסף עלולים ״לנפח״ את מחזור הבסיס. תעדו את מועד תחילת הפעילות החדשה ואת ההפרדה שלה מהפעילות הקיימת.

פעילויות שונות: ההוראות מתייחסות לאופן החישוב לעוסקים שונים כגון: חקלאים, קבלני ביצוע, מדווחים על בסיס מזומן, איחוד עוסקים, שותפויות, מוסד ציבורי זכאי ועוד.

מחזור חריג בתקופת הבסיס: הכנסה חד-פעמית גבוהה שאינה מייצגת את הפעילות הרגילה — הכינו הסבר מוכן.

חשבוניות עצמיות: מנוטרלות מהמחזור בתקופת הבסיס ותקופת הנזק.

עסקאות עם צדדים קשורים: לבחון את מהות השירות / המוצר / העסקה שבוצעה.

רווח הון: הכנסות מרווח הון מנוטרלות )רווח הון–מכירת רכב / רכוש קבוע / מכירת סניף או כל מכירה שאינה כחלק מהפעילות השוטפת של העסק).

תיעוד הנזק הישיר — אל תסמכו על הזיכרון

שמרו כל הודעה, מייל, וואטסאפ או SMS שבהם לקוחות ביטלו הזמנות, דחו עסקאות, ביקשו החזרים, או הסבירו מדוע אינם יכולים להמשיך בשיתוף הפעולה — בשל המצב הביטחוני.

תעדו כל החזרת סחורה, משלוח שלא נשלח, חוזה שהוקפא או בוטל. שמרו הסכמים, אישורי הזמנה ותכתובות גיבוי.

תיעוד הוצאות קבועות ונוספות

הכינו רשימה מסודרת של כל ההוצאות הקבועות: שכר דירה, ביטוח, ארנונה, ריבית הלוואות, שכ״ט רו״ח, מנויים, שירותי תוכנה, ליסינג ציוד.

לכל הוצאה — שמרו חשבונית מס מהחודש הרלוונטי. רשות המסים לא תסתפק במאזן בוחן. הוצאות ביטוח שנתיות — חשבו את החלק היחסי לתקופת הזכאות.

ככל וקיימות הוצאות שהוצאו טרם תקופת המלחמה אך קשורות לתקופת המלחמה תעדו זאת, לדוג' קמפיין פרסומי לקראת פורים שההוצאה בגינו הוצאה בחודש שקדם למלחמה.

תעדו הוצאות נוספות שנגרמו ישירות מהמלחמה: אבטחה מוגברת, מעבר לעבודה מרחוק, רכישת ציוד גיבוי, תשלומים לספקי חלופה יקרים יותר.

אם שילמתם שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה — שמרו דוחות נוכחות, תלושי שכר, וכל תיעוד של ימי ההיעדרות ונסיבותיהם.

שלב ב׳ — לאחר הגשת התביעה

מעקב שוטף עד קבלת הפיצוי או קבלת החלטת דחייה

רשמו ביומן את מועד ההגשה ואת מועד ה-8 חודשים. שמרו כל אישור מסירה ותכתובת עם רשות המסים.

אם הרשות ביקשה השלמת פרטים — ענו בהתאם לזמנים שנדרשו, בד"כ 14 יום ושמרו תיעוד התשובה.

קיבלתם החלטת דחייה? ציינו את תאריך קבלתה מיידית — מאותו יום מתחיל מרוץ ה-60 יום. אם נדרש זמן לאיסוף מסמכים — הגישו בקשת ארכה לפני שחלף המועד.

שלב ג׳ — הגשת השגה

כיצד מגישים השגה נכונה

אל תגישו השגה ריקה. זו ההזדמנות שלכם להציג את הצד שלכם — בצורה מסודרת, מתועדת ומנומקת.

פרטו מדוע ההחלטה שגויה — עובדתית ומשפטית. צרפו מסמכים תומכים: דוחות כספיים, חשבוניות, חוזים, תכתובות עם לקוחות.

אם ההחלטה הייתה גנרית ולא מנומקת — ציינו זאת במפורש. פסיקה קבעה שאיחור משמעותי במתן החלטה מטיל נטל מוגבר על הרשות להוכיח את טענותיה.

שמרו אסמכתא על הגשת ההשגה ורשמו ביומן את מועד ה-8 חודשים מיום הגשתה.

שלב ד׳ — הגשת ערר

ההשגה אושרה ? מצוין, הפיצוי עבר לחשבון העסק, סיימנו.

במידה והשגה לא אושרה, כיצד מגישים ערר מנומק ?

הערר זה הכרטיס ביקור לוועדת הערר, בערר תציינו את כל ההליך מבחינת זמנים, תציגו את פעילות החברה, הפגיעה שהחברה חוותה ועמדו על הזכויות שלכם.

לשים לב להשיב למענה תוך בחינת טענות רשות המיסים בדחיית התביעה וההשגה.

פרטו מדוע ההחלטה שגויה — עובדתית ומשפטית. צרפו מסמכים תומכים נוספים ככל ונדרש מעבר למסמכים שהוצגו בהשגה.

בחינת פסיקה – תיבחנו את הפסיקה הרלוונטית בהתאם למקרה הספציפי שבגינו הגעתם לשלב הערר.

צרפו בנספחים את התביעה, ההשגה ותשובות רשות המיסים.

שמרו אסמכתא על הגשת הערר והמתינו לתשובת רשות המיסים לערר וקביעת מועד לדיון.